שכדאי להימנע מבתי קפה בשעה 12:00
ובכלל מדוכני אוכל. כל יום בשעה 12:00 בצהריים נשמע ברחבי הולנד קול עמום אך אחיד של עפרונות, עטים ומקלדות הנשמטים מהידיים. יודע כל הולנדי – חצות היום היא שעת ארוחת הצהריים. כולם יוצאים החוצה מהמשרדים, מי עם סנדוויצ׳ו מהבית, מי עם סלט או סנדוויץ׳ מוכן מהסופר ומי עם מעותיו, מתייצב בתור הארוך כדי לקנות דג מטוגן או טוסט או (כן, ניחשתם) סנדוויץ׳. הארוחה הקלילה הזאת נאכלת בדרך כלל בישיבה על ספסלים ברחוב או בעמידה ליד שולחנות גבוהים. וכך יוצא שבשעה 12:00 רחובות הולנד נראים כמו מסיבת קוקטייל משונה, או הפסקת קפה באולם כנסים.
שלא קובעים דברים ל – 18:00
הרי זו שעת ארוחת הערב! נורא מוקדם, נכון. אבל ההולנדים, כזכור, אלופים באיזון בית/עבודה, ולכן מקפידים להיות בבית ב – 18:00, או לכל המאוחר ב – 18:30 (כולל נותני שירותים למיניהם – חנויות נסגרות פה ב – 18:00) ולאכול ארוחת ערב עם כל המשפחה. זו הארוחה המרכזית של היום (הרי בצהריים אוכלים רק סנדוויץ׳) ואחריה יש זמן לנוח, לעכל ולהמשיך את הערב בשלל תחביבים ועיסוקים.
שבלתי אפשרי ללמוד הולנדית בהולנד
טוב, זה לא לחלוטין נכון, זו סתם כותרת דרמטית. אפשר, אבל קשה. הבעיה לא נעוצה בשפה אלא בהולנדים: הם מדברים אנגלית מצוינת. כולם (טוב, רובם המוחלט). כך, הם יכולים להתעצבן מזרים או תיירים שטועים והולכים רגע על המסלול שמיועד לאופניים, אבל אין להם בעיה עם אנשים שגרים פה שנים ולא טורחים ללמוד את השפה המקומית. ללמדכם את סדר העדיפויות ההולנדי.
ולמה נזכרתי בזה השבוע? כי נתקלתי באינפוגרפיקה הזאת, שמראה באיזו שפה *נוספת* אנשים מצייצים בטוויטר (ככל שהקו בין שתי השפות עבה יותר, יש שימוש גדול יותר בשתיהן). אז מסתבר שהאנשים שמצייצים הכי הרבה בשתי שפות (כשאחת מהן היא אנגלית) הם דוברי ספרדית, פורטוגזית, מלזית והולנדית.
שהקימו אצלנו ספריית רחוב!
לפני כמעט שלוש שנים קראתי באחד הבלוגים האהובים עליי על ספריות עירוניות זעירות והתלהבתי מאוד, כצפוי. (איך אפשר לעמוד בפני שילוב של ספרים, קהילה ורצון טוב?) השבוע, בטיול עם הכלבה, ראיתי פתאום ארון שקוף תלוי על הקיר, בפינת הרחוב הסמוך.
לא היה קץ לשמחתי כשהבנתי שאכן, מדובר בחלק מפרויקט minibieb (קיצור של מיני-ספרייה). הרעיון פשוט: אפשר לקחת כל ספר מהספרייה הזעירה, ואז לבחור להחזיר אותו או לתרום לספרייה ספר אחר במקומו (אפשר, כמובן, לתרום ספרים גם בלי לקחת). אין רישום, אין מעקב. הכל בנוי על אמון ושיתוף ואהבת הקריאה.
ויש גם בארץ, ספריית מעגלים הנהדרת.
זהו להפעם. נתראה בשבוע הבא!
שפות 1: אכן קשה ללמוד הולנדית כי ההולנדים מיד עוברים לאנגלית. בשנה וחצי שם לא למדתי מעבר להזמנת אוכל, שתיה, כיוונים וסמול טוק מינימלי מאוד. באוניברסיטה (של אמסטרדם והמכונים הנלווים) יש חוק שאם יש תלמיד אחד זר הקורס חייב להיות באנגלית ולמעשה זה הפך לסטנדרט דה-פקטו בלי קשר לסטודנטים זרים.
אבל, ההולנדים קנאים לשפה והיא משמשת כמחסום חברתי וכחסם כניסה ל'מרוקאים' (ככה הם קוראים לכל הערבים). בשביל לקבל אזרחות חייבים לעבור בחינה בהולנדית.
שפות 2: מה המקור של גרף השפות? אני עובד בקטנה על משהו קשור ויש לי חברה (קוריאנית) שהסטודנטים שלה עובדים על דברים כאלו. (נראה שהמקור מMIT ואכן הם יצאו השבוע עם איזה הודעה כזו, אבל הכתובת לא ברורה)
היי אורן, כן, עניין מבחן השפה ידוע (ועברתי אותו), אבל הוא לחלוטין יכול להישאר בתיאוריה. אחרי שעברת את המבחן אתה יכול פשוט לא להשתמש בהולנדית עוד לעולם 🙂
הכתבה שהציגה את הגרף נלקחה מהעיתון NRC, שאתה בטח מכיר, ופורסמה בתאריך 16/12/2014. הכתובת שרשומה בתחתית הגרף היא: language.media.mit.edu