מה למדתי השבוע בהולנד- מילת השנה, אתיקת-רשת ופסנתר מעופף.

 

שפמיניזם זו מילת השנה.

באמת, היה טקס והכל.

טוב, אני לא יודעת אם היה טקס, אבל מילון Merriam-Webster, שבוחר מילה בסוף כל שנה (לדעתי על סמך פופולריות, אבל אני לא בטוחה) הכריז על Feminism כעל המילה של 2017.

תראו מה זה – מי שהייתה במעמד של כמעט מילה גסה, שהרבה נשים נמנעו מלהגדיר את עצמן ככאלה (וגם כתבתי על זה כאן), פתאום שגורה על כל פה. אולי באמת משהו ישתנה פה.

למי שעדיין לא עוקב אחרי חשבון הטוויטר המצוין שלהם, מומלץ.

 

שאנשים יכולים להיות ממש מרגיזים.

השבוע התעצבנתי על אנשים בפייסבוק. ולא בגלל ויכוחים פוליטיים, כמקובל. בפוסט הקודם סיפרתי על זה שאנחנו מוכרים הרבה מחפצינו לקראת המעבר, וכל התהליך כלל באופן טבעי תקשורת עם הרבה יותר אנשים מכרגיל, רובם בפייסבוק. והנה, מסתבר, אנשים הם קקה. הם מתנהגים בגסות רוח כזו שאינני יכולה להשלים איתה, גם לא באינטרנטים. הרי בכל זאת מדובר פה בסחר חליפין שנעשה בעולם הממשי, פגישות שנקבעות בזמן אמת וכסף שאינו וירטואלי. אז מה גורם לבנאדם, לכאורה מן השורה, לקבוע שעה ויום ומקום כדי לאסוף איזה חפץ, ואז לא להופיע? ומה גורם למשל לאותו אדם לא לענות להודעות שנשלחות אליו, תוהות האם הוא עדיין מתכוון להגיע? מה, מה נורא קשה לאנשים להגיד – שיניתי את דעתי / לא ייצא לי / אני תקוע בפקק / הכלבה שלי יולדת בואי נבטל?

אז ספגתי הברזות והעלמויות כאלה על כמעט בסיס יומיומי עד שאמרתי די! עד כאן! וכתבתי הודעה נזעמת ונוזפת שמסבירה לאדם (שהוא, לכאורה, מן השורה) כמה גסת רוח, פוגענית, לא מכבדת ומרגיזה ההתנהגות שלו. מיד (ועד היום) לא קיבלתי תשובה.

שגם לילדות בנות 5 יש רשימת מתנות

כלומר, זה דבר ידוע. לכולם, ובעיקר לילדים, ובעיקר בסביבות כריסטמס, יש רשימת מתנות. אלא שאמה של הילדה הספציפית הזאת, שתחגוג חמש בסוף החודש (והיא אינה ד׳, כי אם חברתה הטובה) לא רק שיצרה איוונט בפייסבוק לרגל האירוע, אלא גם העלתה קישור למה שאפשר לתאר רק כ registry  – כן, כמו בחתונות אמריקאיות. רשימה (עם קישורים לקנייה אונליין) של מתנות בהן מעוניינת כלת השמחה. יש גם אפשרות לסמן ברשימה מה שבחרתם להביא, שהיא חלילה לא תקבל את אותה המתנה פעמיים.

שפיל אי אפשר לפסנתר

(כן, זה הפסנתר שלנו, מעופף באוויר בדרכו למשפחת אומנה שתארח אותו באהבה עד שהמובילים יתפנו להביא אותו לדירה החדשה. מסתבר שכריסטמס זו תקופה עמוסה בתחום שינוע הפסנתרים)

—

מה קראתי מה שמעתי

שמעתי-קראתי (1)

אני מאוד רוצה לאהוב לקרוא שירה, אבל האמת היא שאני צריכה להיות במצב רוח מאוד מיוחד בשביל להתרכז וליהנות מקריאת שירה, וזה קורה בדרך כלל פעם בכמה שנים. ובכל זאת, השבוע נתקלתי בשירים מתוך הספר החדש של רובין מורגן ובלי להרגיש, גלשתי למצב רוח הזה. נורא רציתי לשתף אתכם בהם, כי הם עסקו בזקנה ובחברות וזה היה חזק ומעניין, אבל אז הסתבר לי שהספר בכלל עוד לא יצא לאור. בקיצור, שימו תזכורת לאביב 2018 ככה, וחכו לספר Dark Matter. (ואם אתן לא יכולות להתאפק, פה אפשר לשמוע את מורגן מקריאה אותם. אלה שירים שלה מכל התקופות, והחדשים-חדשים בסוף).

שמעתי

בכלל, השבוע בגלל האריזות יצא לי לשמוע לא מעט פודקאסטים, ואפילו הצלחתי לסכם כל אחד במשפט-שניים-280 תווים. למי שמעוניין, אני מזכירה שוב שאפשר לעקוב אחרי ההאשטג northseapodlist# בטוויטר של הבלוג.

שמעתי-קראתי (2)

כמו רוב העולם המערבי, נראה שגם אני קראתי בשבוע החולף את הסיפור Cat Person (האמת שבדיוק ארזתי ולכן האזנתי לו באתר של הניו יורקר, הסופרת הקריאה אותו). בנוסף, ברצוני לציין שלא הצלחתי לגבש עליו דעה. אם מישהו/מישהי כן הצליח/ה בזה, אשמח לשמוע מה חשבתן.

מה מצאתי השבוע בחורשה

ללא פילטר, כמו שאומרים.

—

והודעה אחרונה: מסתבר שהאינטרנט יגיע לדירה יומיים אחרינו. הבשורות נחתו עלינו כרעם ביום בהיר, אבל ננסה להתמודד. אף על פי כן, סביר להניח שלא יהיה פוסט בשבוע הבא, עימכם הסליחה.

נתראה בצד השני של 2018!