עוברים דירה – מהדורה מיוחדת

לפני כמה ימים ערכתי סקר בטוויטר ושאלתי האם להקדיש את הפוסט השבועי לכל הדברים שנוגעים למעבר. התחרות הייתה צמודה, אבל בסוף הרוב הכריע. לא הספקתם להצביע? לא עוקבות אחריי בטוויטר? חבל. כל קול משפיע. כדאי לעקוב בשביל לא לפספס את הסקר הבא, הנה: פה.

בחזרה לתוצאות הבחירות. כמה נתונים: היום (שישי) קיבלנו את המפתח, בחמישי הקרוב מגיעים המובילים. באמצע יש כריסטמס וחופשה של שבועיים מבי״ס. דמיינו את זה ככה: אתם מתכוננים למעבר דירה בשבוע בו חל ראש השנה, יומיים מתוכו כל החנויות סגורות, אתם מארחים את ארוחת החג, הילדים בחופשה ו- בונוס! אין סבא וסבתא במרחק נסיעה סביר מכם. צאו לדרך.

הכנות מקדימות

כדי לשמור על שפיות, יצאנו לדרך לפני איזה שבועיים. ההכנות למעבר הספציפי הזה הצריכו זמן הרבה מעבר למרתון אריזה בימים האחרונים שלפני המעבר ומיד ארחיב על זה.

הדירה שאנחנו עוברים אליה קטנה הרבה יותר מהדירה הנוכחית. למעשה, היא בערך מחצית מגודלה. יש הרבה חסרונות למעבר מדירה גדולה לדירה קטנה יותר. נראה שאף אחד לא עושה את זה יותר, נראה שהמגמה היא תמיד למעלה, קדימה, להתרחב. כך שהצעד הזה הרגיש לי, במשך הרבה זמן, כמו כישלון או ירידה בדרגה, כאילו מדד ההצלחה בחיים נמדד בגודל מרחב המחייה שלך. ובכל זאת, יש יתרון מרכזי אחד במעבר לדירה קטנה יותר: לפחות חדר אחד בבית הנוכחי (במקרה שלנו: שלושה) לא יהיה קיים בבית החדש ולכן יפורק וישמש מעתה כתחנת אחסון לארגזים.

השלב הראשון בפירוק החדרים הצריך הכנת רשימה של כל הרהיטים שאין להם מקום בדירה החדשה. למעשה, עברנו רהיט-רהיט בבית ובחנו אותו לפי שתי קטגוריות: מקום ושימוש. בדירה יהיה מחסן קטן – דבר מסוכן בהחלט ומלא בפוטנציאל לאגירת-יתר – לכן בדיקת השימושיות הייתה חשובה לא פחות מבדיקת המקום. כי למשל מיטת אורחים זוגית יכולה אולי להיות מפורקת ומאוחסנת – אבל למה? זה לא שאי פעם נשתמש בה שוב (אלא אם כן נעבור למקום גדול יותר וזה יקרה רק עוד כמה שנים).

הרהיטים עברו סלקציה וחולקו לארבע קבוצות:

1. למכירה
2. למסירה
3. לשימוש בדירה (כן, יצא לי חרוז, רשימות זה פואטי)
4. למחסן (לצרכים פונקציונליים בלבד – כמו אחסון וארגון דברים אחרים)

הרהיטים בקבוצה הראשונה היו הדחופים ביותר לטיפול כי לוקח זמן לצלם, לכתוב תיאור של הרהיט (בשתי שפות) ולהעלות למקומות שונים באינטרנטים (בהאג יש קבוצות פייסבוק מאוד פעילות למכירה וקנייה של חפצים יד שנייה, ויש כמובן את המקבילה ההולנדית ליד2 – Marktplaats), להתחיל במשא ומתן עם אנשים, לקבוע איתם, לגלות שהבריזו לך וחוזר חלילה עד שהרהיט אכן נמכר.

בעיה נוספת שחשבנו עליה היא אחסון חפצים (שאינם רהיטים). שלא כמו בדירות הולנדיות קלאסיות, בדירה החדשה יש מעט מאוד ארונות קיר, וארונות בגדים אין בכלל. המעבר מבית עם לפחות ארון קיר אחד בכל חדר + חדר ארונות שלם הצריך חשיבה גם לגבי החפצים שלנו וארגונם. בגדים אני לא טורחת למכור, אבל כדי למיין אותם (ואת הנעליים) עברתי פשוט על כל הארונות ושמתי בשקית אחת (למחזור טקסטיל) את כל מה שמוכתם או קרוע ובשקית שנייה (למסירה) את כל מה שלא לבשתי בשנה האחרונה ולכן כנראה לא אלבש עוד לעולם. לשקית שלישית נזרקו כל הנעליים שאנחנו לא משתמשים בהם. וכל שלוש השקיות יילכו אחר כבוד אל מיכל המיחזורית השכונתי. ככה, רק בגדים שעברו אש צולבת, מסלול מכשולים ומבחנים מכריעים יזכו לתפוס מקום בשטח הארונות החדש והמצומצם.

במהלך השנים הפעלנו תדיר את השיטות האלה, גם בלי הצורך הדחוף שנבע מהמעבר, כך שערימות החפצים שלא שרדו את הסלקציה היו קטנות יחסית. ובכל זאת מדהים לגלות כל פעם מחדש שלמרות סידור ומיון ארון שאני עושה לפחות פעם בשנה, למרות מכירה מיידית של כל חפץ-תינוקות ברגע שכבר לא התאים ל – ד׳, למרות כל זה עדיין היו דברים שהיו צריכים ללכת.

כמו למשל, צעצועים. זה התחום הכמעט יחיד בו אני לא ממהרת למכור מה שכבר לא משתמשים בו. את העגלה, הטיולון, הלול, מיטת התינוק, הערסל, כסא הבטיחות ועוד דברים כאלה מכרתי כבר מזמן כי בניגוד לארץ – שם תמיד יש איזה בן דוד שבדיוק נכנס להיריון או בת דודה מבייצת מדרגה שנייה – אין לי למי להעביר את הדברים האלה פה. אבל את הצעצועים שמרתי. למכור אותם הצריך מאמץ הרבה מעבר לכסף שנוכל לקבל עליהם או למקום המועט שהם תופסים. אבל לאחסן אותם במחסן להעלות אבק ולחכות לתינוק שלא יבוא נראה לי מגוחך ומכיוון שכך ביקשתי מ – ד׳ למיין בעצמה ולהגיד לי מה היא מאשרת למכור. והיא עשתה את זה כל כך יפה שחשבתי על רעיון: למחרת הבאתי לה ארנק צבעוני והסברתי לה שהכסף מכל צעצוע שיימכר יילך לארנק הזה ובסוף נספור את הכל והיא תוכל ללכת לחנות צעצועים ולקנות מה שהיא רוצה. בלי כללים. בלי התערבויות. בלי תנאים. הקונספט כל כך מצא חן בעיניה שאני חושדת שהיא זוממת למכור כמה מצעצועיה הנוכחיים (ואולי כמה של הכלב).

אריזות

שני דברים שיחקו לטובתנו בעניין האריזות: אחד, הדירה קטנה יותר מה שאומר שגם סידור החדרים יהיה אחרת, ועדיין לא ברור (חוץ מהדברים הבסיסיים) מה יהיה בכל חדר ומה יילך לאן. אז בניגוד להרגלי לא ארזתי לפי חדר (כלומר, לא ארזתי את החדר על כל חפציו בקופסאות שיילכו לחדר המקביל בדירה החדשה) אלא לפי קטגוריות. היתרון השני, כאמור, הייתה העובדה שעומדים לרשותנו חדרים ריקים, אז לא הייתה בעיה ״לחיות עם ארגזים״ שלושה שבועות. הם פשוט מאחורי דלת סגורה. מכיוון שכך, ניגשתי למשימת האריזה בשיטת החתך: הרכבתי ארגז ריק (הארגזים של איקאה הם תענוג להרכבה, שתדעו. לא צריך מסקיינטייפ) והתחלתי לעבור בכל הבית ולארוז את החפצים מאותה קטגוריה. זו שיטה שהיא גם קלה מאוד ליישום, גם לא מעיקה על חיי היומיום עד המעבר עצמו, ואפשר לעשות אותה בפרקי זמן קצרים מאוד. למשל, אם הייתה לי שעה וחצי פנויה ארזתי את כל הספרים בבית. למחרת היו שעתיים שהקדשתי לעטיפה ואריזה של כל התמונות בבית. בכמה שעות בסופשבוע השתלטתי על כל קטגוריית האיפור-טואלטיקה-טיפוח-תרופות וכן הלאה וכן הלאה. תשאלו למשל: מה, איך אפשר לארוז את כל התרופות או את האיפור? אז בדברים כאלה, בהם אני עדיין משתמשת בחלק (קטן מאוד) מהפריטים בקטגוריה הכנתי פשוט ערכה קטנה, כמו לנסיעות, שתשמש עד המעבר (ולמעשה, עד פירוק הארגזים).

לאט לאט, בשכבות, הבית מתקלף עד שנשארים רק הדברים ההכרחיים (נרות לאווירת החג!) או כאלה שאין טעם לארוז אותם הרבה לפני (בגדים). אני לא חיה באשליה שארזתי את הכל, או אפילו את הרוב, אבל אני חושבת שהשיטה הזאת תקל מאוד בימים הלחוצים שלפני המעבר עצמו.

המעבר (שלב הבדמ״ס)

כדי להקל על התהליך החלטנו לתת לעצמנו שבוע ״חפיפה״ בין שתי הדירות. זה אומר לשלם כפול במשך עשרה ימים (כי כריסטמס באמצע והיינו חייבים לקבל את המפתח לפני), אבל זה גם אומר שבשבוע הזה נוכל לעשות דברים שלא נרצה או נוכל לעשות ביום המעבר עצמו. כמו לנקות את הדירה החדשה, לכבס את הוילונות שנמצאים שם (בבתים הולנדים נדיר למצוא תריסים, כך שאנחנו לא יכולים לחיות בבית נטול וילונות עד שהם יתייבשו) ואפילו דברים קטנים כמו להעביר בעצמנו חפצים עדינים (פטיפון), גדולים-אך-לא-כבדים (כמו תמונות שלא נכנסות לארגזים), קטנים אך מסורבלים לאריזה (כמו עציצים) ודברים שהולכים ישר למקום ייעודי וזה בזבוז זמן לארוז ולפרוק אותם שוב (כמו חלק גדול מדברי היצירה של ד׳, למשל).

ואיקאה, בל נשכח את הביקור המתוכנן באיקאה. כאמור, אין ארונות בדירה, אבל לנסוע לקנות ארון ולהרכיב אותו באותו יום של המעבר כדי שיהיה לנו איפה לשים את הבגדים שלנו – זה לא ישים בעליל. לכן היינו צריכים להקדיש יום שלם לאיקאה ועוזריהם, שזה תכלס תענוג אז אני לא מתלוננת.

המעבר – שעת ה – ש׳

המובילים מגיעים ביום חמישי. עד אז אנחנו צריכים –

לעשות יום איקאה להרכיב ארונות לנקות את הדירה למסור חפצים לחנות צדקה לנסות למכור דברים אחרונים למדוד את מכונת הכביסה למדוד את השטח מתחת לכיור להעביר את כל העציצים שבתוך הבית למיין לרוקן ולהעביר את האדניות שמחוץ לבית לשים דברים למסירה ברחוב להתקשר למועצה להגיד ששמנו דברים ברחוב לפינוי לעשות עקוב אחריי בדואר לעדכן את העיריה הבנק רשם החברות וההורים שלי בכתובתנו החדשה לארוז את הואזות להכין ארוחת חג לרוקן את המקרר לקנות מתנה ליומולדת של ד׳ לקנות מתנה ליומולדת של חברה של ד׳ לתאם אינטרנט בבית החדש להעביר חשבון חשמל על שמנו לעשות כביסה רגילה לעשות כביסת וילונות לקנות ארגז חול לחתולה לסדר את המחסן החדש לסדר מקום במרפסת לקנות פח למטבח

אבל בינתיים, ננוחם בזה: