יום האם. או: כל דבר את חייבת לסבך

יש לי איזה מיליון פוסטים בטיוטות, חצי, רבע ושליש אפויים. חלקם מחכים שם כל כך הרבה זמן שהם כמעט לא רלוונטים. צודקת רוני כשהיא שונאת את הכתיבה.

היום הוא גם יום. אני שמה את כל הפרפקציוניזם (שלא ידעתי בכלל שיש לי) בצד, חורקת שיניים, מוצאת זמן שהוא גרוע בדיוק כמו שאר הזמנים, וכותבת. אחרת גם את היום הזה אפספס.

היום, כך מספרים לי שלטי חנויות ברחוב שלי, הוא יום האם. וזה – אם רוצים לחשב – הוא יום האם השני שלי. אבל לא רוצים לחשב. כי יום האם מעורר אצלי בכל שנה תחושת אי נוחות. כשניסיתי לפרק אותה קצת לגורמים כדי (אבוי) לכתוב עליה, קודם כל חשבתי על המלאכותיות שביום כזה. כאילו צריכים הילדים לעמוד בשורה, מסורקים למשעי ובגדם ללא רבב, להושיט מתנה בחיוך מתוק ולומר: תודה, אמא.

ובכן, פחחח.

מה לי ולהכרת תודה קבוצתית. מה לי ולהכרת תודה כפויה בכלל. הכרת תודה צריכה לבוא מבפנים, אבל עוד לפני זה – מי אמר שאני צריכה אותה? נכון, כל אחד רוצה להיות מוערך, ושיראו אותו, ושיזדקקו לו ושיאהבו אותו. אבל לא מכולם, לא כל הזמן, ובטח לא מּתוקף הגדרות שרירותיות. בשבילי, לקבל מתנה ותודה ביום האם מ – ד׳ (או לפחות לצפות לזה), זה לרדד את מערכת היחסים שלנו למשהו מאוד דיכוטומי. הנה את, ד׳, ואת בת. הנה את, מ׳, ואת אם. אתן אם ובת, אחת מול השנייה. אבל אני לא מולה והיא לא מולי, בטח לא עכשיו. אנחנו אחת בתוך השנייה ואחת מחוץ לשנייה ויש בינינו קשר, אבל הוא לא יכול או צריך להתמצות בדרישה הזאת להכרת תודה.

[ובכלל עוד לא דיברנו על ההורה השני בסיפור, אם יש כזה. כן, אני יודעת, יש את יום האב ויום המשפחה, אבל שניהם נגועים באותן רעות חולות כמו יום האם, שבעצמו נגוע בעוד כמה רעות חולות שירש מיום האישה. אבל דיברנו מספיק להפעם.]

מוזר העניין הזה, של הורות. הרי זו חוויה כל כך אישית שהופכת כל הזמן – בשיחות עם הורים אחרים, בתרבות הצריכה, בדימויים בתרבות הפופולארית – לאוניברסלית. שפה היא חרב פיפיות, מציין ערן, ובצדק. אני לא רוצה להמשיג את ההורות שלי במילים או לתחום אותה במחוות מקובלות (אפילו בלכנות אותה ״הורות״ אני נופלת פה, אבל צריך להיאחז במשהו). אז אסיים¹ בזה:

1

טוב, רגע, עוד דבר קטן. רוצות לעשות משהו משמעותי ביום האם? הקימו מועדון קריאה של אמהות ובנות. הנה מאמר מרתק על היוזמה הזאת, ומה אנחנו יכולות לקבל ממנה. (ספויילר – למשל, האפשרות לפתח אצל נערות צעירות מבט ביקורתי על ייצוג נשים בתרבות)