שלושה חודשים

אז איפה היינו? כן, הולנד, אוגוסט וכו'.

זוכרים שהזכרתי שיש לי כלבה וארבעה חתולים? ובכן, הרי לא אנטוש אותם כאן לאנחות. התוכנית היא למצוא בית לשני החתולים החביבים יותר (להלן: קטני וגדולי. כן, הם אחים. וכן, אחד מהם באמת יותר גדול מהשני), שצריכים גינה ומרחבים והמון בעלי חיים אקראיים לצוד. את שתי החתולות האחרות אקח איתי. ממילא אף אחד לא ירצה לאמץ אותם, תאמינו לי. תצטרף גם סנצ'י הכלבה, שהרי כלבים לא נוטשים, ומזמן כבר הבטחתי לה היכרות קרובה עם כל הפארקים המדהימים בהאג.

להטיס שלושה בעלי חיים, איזה תיק. ניגשתי למשימה בעזוז. תחנה ראשונה: הווטרינרית המשוגעת, כפרה עליה. מיד הוצפתי בשלל טפסים, הנחיות, טיפים והוראות לנסיעה עם בעלי חיים, שכן לא רק שהווטרינרית היא ווטרינרית, היא גם טסה עם חתול לפחות פעמיים בחייה ויודעת בדיוק על מה היא מדברת. אז מלבד כל מיני הכנות לטיסה עצמה, התברר שצריך חיסון נגד כלבת, שבב (גם לחתולות!) ובדיקת דם, 30 יום לאחר החיסון. מצוין, אני מסודרת, חשבתי לעצמי. התאריכים מתאימים בול. כל שנותר לי הוא להיות אחראית, להתקשר לאל-על, ולשאול אותם מה הפרוצדורה אצלם.

לא אלאה אתכם בזמן שלקח לי להשיג אותם ובאיכות העזרה שהגישו לי נציגיהם. אומר רק זאת: אל-על יוצאים מנקודת הנחה שאנשים המתקשרים אליהם לקבל מידע מעוניינים דווקא בהקראה (עם רגש!) של המידע הכתוב ממילא באתר שלהם. בסדר, הבנתי את הרמז, אמרתי. אניח לכם לעת-עתה ונתראה שוב כשאזמין כרטיס.

חזרתי לעניין החיסונים. לא היה ברור לי למי שמורה הזכות לתקוע כל מיני מחטים בטוסיק החמוד של החתולות שלי – לווטרינר הפרטי שלי? וטרינר רשותי? וטרינר מחוזי? וטרינר עולמי? באופן מפתיע, השירותים הווטרינריים בבית דגן היו ידידותיים להפליא, ואף הגדילו עשות כשנתנו לי מידע בטלפון נוסף על המידע (המועיל, יש לציין) שמצאתי באתר שלהם. אך אבוי, המידע הזה לא הוסיף לי שלוות נפש, אלא נכנס לקטגוריה לפיה מתנהלים חיי בשנה האחרונה: "תפנית מפתיעה". ובכן, מסתבר שכל עניין החיסונים ובדיקת הדם והכלבת והשבב וכל הג'ז הזה, הכל היה נכון ומדויק. רק עוד פרט קטן, מותק, לפני שאת נוסעת: את בדיקת הדם אמנם צריך לעשות 30 יום אחרי החיסון, אך גם שלושה חודשים לפני הנסיעה.

רגע, עצרו את הכל. מה אמרתם?! שלושה חודשים לפני איזו נסיעה? אותה נסיעה שאמורה להתקיים עוד חודש? אהה. אוקיי. שניה. אני הולכת לצרוח מאיזה גג וחוזרת. אז מה שאתם אומרים לי בעצם הוא שאו שאני נפרדת מכלבתי האהובה ושתי החתולות (הגם כן אהובות) לשלושה חודשים (ועל הדרך צריכה למצוא להם בייביסיטר, כן?), או שאני דוחה את הנסיעה בשלושה חודשים, תופחת פה לבד וטסה כשכרסי בין שיניי.

מגניב, דילמה. החלטות קשות. כבר לפחות יומיים לא נדרשנו להחלטות כאלה. באמת התחיל להיות משעמם.

[בפרק הבא: נספר איך (ספויילר!) הפכה הבעיה הנוכחית ללא-רלוונטית בעזרת בעיה גדולה עוד יותר שצצה לה פתאום. הישארו עימנו וגלו, בין השאר, האם הצלחנו לשמור על שפיותנו בין שלל המכשולים, או שמא התאבדנו כבר]