אם יש בי אהבה היא תיאמר בשקט
לכאורה, לא היה הרבה מה לכתוב על השבועיים האחרונים. לכאורה, האירועים הגדולים שהתרחשו בשבועיים האחרונים קרו למישהי אחרת. אני רק הייתי מהצד השני של הטלפון, חוזה בהלם איך חברה יקרה...
מקס
שנה וחצי אחרי לכתה של סנצ׳י התגנבה אליי תחושה שלא הכרתי לפני כן (ולכן גם לא זיהיתי אותה בהתחלה והתעלמתי ממנה): נורא רציתי כלב. זה מוזר, מרגע שעזבתי את בית הוריי...
תם.
הפוסט הזה נכתב לפני יומיים, סנצ׳י שכבה אז (כלומר שוכבת כעת) למרגלותיי, על השטיח שלה, וישנה. מדי פעם היא נאנחת בכבדות, או מתעוררת לגמרי ומתנשפת או אפילו קמה בקושי ומסתובבת...
שנתיים.
״ולפעמים שריד של ריחאו צליל מוכר או קצה מילהמשיב אליך גן פורחמחזיר אל קו ההתחלה״ זה קורה כל שנה בתקופה הזאת. למרות זכרוני המחורר ומאותגר בדרך כלל, את התקופה הזאת...
אני שהנחתי לרגש יחף לרחף
את ק׳ הכרתי לפני שנים, בעבודה האחרונה שלי לפני העבודה-של-גדולים, בשלהי ימיי כסטודנטית. לא קל לעשות חברים אחרי התיכון והטיול והצבא והאוניברסיטה. ועוד יותר קשה לעשות חברים בנפש. קשה? כמעט...