שנה וחצי אחרי לכתה של סנצ׳י התגנבה אליי תחושה שלא הכרתי לפני כן (ולכן גם לא זיהיתי אותה בהתחלה והתעלמתי ממנה): נורא רציתי כלב. זה מוזר, מרגע שעזבתי את בית הוריי...
הפוסט הזה נכתב לפני יומיים, סנצ׳י שכבה אז (כלומר שוכבת כעת) למרגלותיי, על השטיח שלה, וישנה. מדי פעם היא נאנחת בכבדות, או מתעוררת לגמרי ומתנשפת או אפילו קמה בקושי ומסתובבת...
יש דברים שנראים לנו מובנים מאליהם. דברים שאנחנו בטוחים שכשיגיע הרגע, נעשה אותם גם. זה ברור הרי. כולם עושים את זה, זו הדרך, זה הגיוני. אבל כשמגיע הרגע ואנחנו כן...
יש לי איזה מיליון פוסטים בטיוטות, חצי, רבע ושליש אפויים. חלקם מחכים שם כל כך הרבה זמן שהם כמעט לא רלוונטים. צודקת רוני כשהיא שונאת את הכתיבה. היום הוא גם...
אומרים שהכל משתנה אחרי שנולד תינוק. אז כן, אני מוכרחה להודות שהיו כמה דברים שהפתיעו אותי בכל העניין הזה של התינוקת (ובכוונה אני לא כותבת הורות, או אמהות. אולי אקדיש...